הלכות נידה - סימן קצט, סעיפים ח-י וסימן ר

סעיף ח' בסימן קצ"ט דן באישה שהרחיקה את הטבילה מן החפיפה ומן העיון. על פי הגמרא בנדה (דף ס"ז ע"ב) ופסק הרשב"א, שהביא מרן בשולחן ערוך, אם לא נמצא דבר חוצץ עלתה לה טבילה. משם ממשיך הדיון לאישה שלא חפפה כלל לפני הטבילה: לדעת הראב"ד טבילתה לא עלתה, משום שלא קיימה את תקנת חכמים, וסריקה לאחר הטבילה אינה מועילה, שמא היה השער קשור בשעת הטבילה והותר כשעלתה. מכאן לומדים בקל וחומר שגם אישה שלא עיינה בגופה לא עלתה לה טבילה. בהמשך נידונה שאלה עקרונית: האם חובת העיון מדרבנן חלה על כל הגוף, או שדי ברובו כמו מן התורה? את השאלה מבררים מתוך דברי הט"ז, המיקל באישה שמצאה ציפורן שלא נגזזה לאחר הטבילה, מתוך קושיית הסדרי טהרה עליו, מתוך דברי החולקים עליו כמו בעל חקר הלכה ובעל טהרת הבית, ומתוך שיטת שו"ת דברי יציב, המדייק מלשון מרן בסעיף א' "ובודקת כל גופה". בסיום מבחין השיעור בין "מיעוטו ואינו מקפיד" שנמצא בשעת העיון ואינו חוצץ, לבין אישה שמלכתחילה לא עיינה כלל במקצת גופה, ומבאר מה הנפקא מינה למעשה.