הלכות נידה - סימן קצח, סעיפים לא-מח

איסור הטבילה בכלים או על גבי כלים, בסימן קצ"ח סעיף ל"א ביורה דעה, נלמד מן הגמרא במסכת נידה (דף ס"ו ע"ב), שבה אמר רמי בר אבא שאסור לעמוד על גבי כלי חרס או בקעת עץ ולטבול, משום החשש "שמא תירתע" ולא תטבול כראוי. לצד זה עומדת שיטת רבי יוסי במשנה במסכת מקוואות, ולפיה אין לטבול כנגד ספסל שהמעיין עובר מעליו. בביאור הדברים נחלקו הראשונים: הראב"ד מבאר שיש כאן גזירה משום מרחצאות, שמא יבואו לטבול באמבטיה, וגזירה זו חלה רק בכלי המקבל טומאה, ואילו בכלי שאינו מקבל טומאה החשש הוא רק שמא תירתע. לעומתו, לדעת הרמב"ם והרא"ש גזרו גזירת מרחצאות רק כשכל המקווה נמצא מעל גבי הכלי, אבל בכלי הקטן מן המקווה אין מקום לגזירה זו. השולחן ערוך פוסק כרוב הראשונים, הראב"ד, הרמב"ן והרשב"א, ומכאן נפקא מינה בין לכתחילה לבדיעבד: אם טבלה על גבי כלי המקבל טומאה לא עלתה לה טבילה, ואם טבלה על כלי שאינו מקבל טומאה, כגון גולמי כלי מתכת, פשוטי כלי עץ או כלי חרס הפוך, עלתה לה טבילה. עוד נידונים חומרת הב"ח בכלי חרס הפוך, ומנהג ישראל לטבול על נסרי עץ המקבלים טומאת מדרס, שעליו כתב הלבוש שצריך עיון, הט"ז יישבו בכך שסומכים על הרא"ש והרמב"ם, והש"ך חולק ומציע הבנה אחרת.