באר הגולה - הבאר השלישי, שיעור רביעי

פרק קמא דברכות- "כחצות" מסביר המהרל הפשט שבאמת מדובר כמו "כעלות השחר הפירוש רש"י זא לא מדובר בפשט על בערך כחצות אלא ממש כחצות. ובאמת למה חזל מסבירים לא כמו הדקדוק מסביר המהרל- שבאמת יש כאן עניין עמוק שהם מביטים על המשמעות שהכוונה היא "כחצות הלילה" לעומת עלות השחר יש כאן משמעות שונה כי "כעלות השחר" משהו קורה יש מתחיל קצת אור אך כחצות לילה שום דבר לא קורה במציאות הממשית. ולכן חזל רצו לומר שלא משנה מה משה התכוון המצרים ניסו למצוא את הפריצה כדי לחשוב שהגאולה לא תבוא אז המסר של המהרל שהדקדוק לא מסתכלים עליו כשלעצמו אלא מסתכלים עליו כחלק מהכוונה של התוכן של המילה.

פרק אין עומדין- "מבלתי יכולת מבלי יכולת מבעי" לי " אמר משה לפני הקב"ה ריבונו של עולם יאמרו א"ה תשש כחך כנקיבה. למה כתוב מבלי יכולת אלא היה צריך להיות כתוב מבלי יכולת? אז למה כתוב בלשון נקבה הרי נקבה זה לשון עצם. לכאורה זה דבר זר "ועוד נמצא..." "אשה מתקדמת בכסף" אמה עבריה מתקדמת בכסף, "ויצאה חינם אין כסף" אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר. מסביר המהר"ל "והנה קצת אנשים אומרים כי דרש זה רחוק..." לכאורה הדקדוק לא שייך כאן כיוון שהי"וד לא חלק מהצרי (דקדוק). מסביר המהרל- שכתוב בתורה "אין" הכוונה הוא לא פה. אלא הוא נמצא במקום אחר מילת אין זה כמו "אין" כמו מאין יבוא עזרי.

"והנה דברי חכמים..." המהרל מסכם שנדרש חכמים זה עומק הכתוב והם לא באים לעקור את ההבנה הפשוטה אלא מעמיקים מתוך הפסוק. מביא משל- יש עץ מוציא עלים וענפים ופירות והכל מאותו שורש אחד. היסוד שהפשט והדרש זה לא פיצול אלא הדרשה יוצא מהפשט.