גדרי חיוב מזוזה באכסדרה, בבית שער ובמרפסת נפתחים בבירור הסתירה החזיתית שבין הסוגיה במסכת מנחות (דף לג ע"ב) – המחייבת במזוזה באופנים של "אכסדרה דבי רב" ו"אכסדרה רומיתא" – לבין הברייתא במסכת יומא (דף יא ע"ב) הפוטרת מבנים אלו כליל. ביסוד שיטות הפוסקים בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רפ"ו סעיף ו') עומד יישובם של הרי"ף והרמב"ם, המבחינים מכללא בין מבנה הסמוך לבית דירה וטפל לו, אשר מתחייב במזוזה מכוח הבית, לבין מבנה הפתוח לחצר או לגינה הפטור מן הדין.
לאור יסוד זה, מלבנים ה'כסף משנה' והב"ח את דינה של אכסדרה בעלת ארבע מחיצות וריבוי חלונות, ודנים מדוע אינה מתחייבת מצד עצמה כל עוד אינה ראויה לדירה גמורה, ומתי היא מקבלת דין 'טפל לבית'. בד בבד מתברר מעמדה של אכסדרה קלאסית הפרוצה לחלוטין ברוח רביעית, תוך הבחנה מהותית בין עמודים ומשקוף שהועמדו לחיזוק התקרה לבין אלו שנוצרו לשם צורת פתח, וביאור הטעם מדוע במקום שחסר בו עיקר שער ומזוזות לא יועיל אף חיבורו לבית הדירה.
התגובות פתוחות למשתמשים רשומים בלבד.
הרישום לאתר הוא בחינם ומאפשר לך להגיב על שיעורים ולשמור את התקדמות הלמידה שלך.
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!