באר הגולה - הבאר השלישי, שיעור שלישי

סיכום שיעור- דף מה ד"ה פרק קמא דחולין מכאן מתחיל השיעור. עד עכשיו המהרל מסביר שחזל באים לדרוש מתוך הפשט של הפסוק הם מושכים עוד נפק"מ והעמקה לא הלימוד חיצוני אלא המשכה פנימית. מכאן נמשיך ממסכת חולין- 1) "בני תבין.. שים סכין באלוקיך" מדובר באדם שיושב עם המושל אל תאכל כמו שאתה אוכל בביתך הפרטי. עכשיו איך חזל- דורשים את זה איך חזל- ניגשים לפסוק זה ומה לומדים מכך. "תלמיד יושב בפני רבו... אם התלמיד יודע שהרב יכול לענות אז שהתלמיד ישאל ואם הוא חושב שהוא לא ידע לענות לא ישאל אותו. "אם בעל נפש." הכוונה אל תשאל אותו זאת אומרת אל תשאל שאלות מביכות שהרב לא ידע לענות. לכאורה הלימוד של הפסוק לא קשור לפסוק עצמו! מסביר המהרל- "אמנם רבותינו ז''ל..." יכולה להיות קרבה ששוברת יראה וכבוד ולכן ספר משלי מדבר על כך שהקירבה מסוכנת ליראה. ודעתת חזל- לא מדובר במושל מסוים אלא מדובר במשהו אחר כיוון שאין סכנת נפשות באדם שקצת מתחבר עם המושל עם איש ציבור ולכן חזל פירשו שכאשר מתקרב לאדם בעל חכמה ודעת אדם גיבור של מידות. אדם בעל רוצה רוחנית גבוהה כמו "מושל ברוחו מלוכד עיר". 2)יש סכנה כאשר מתקרבים לת"ח כיוון ש"נחישתן נחישת נחש" כיוון שיכולה להיות הקפדה כי אם ת"ח כועס זה כי הקפדה היא מסוכנת. דוגמא של קפידה- רבי אליעזר בן הורקנוס לחכמי ישראל רואים שבבא מציעא נגמר תנור של טכנאי. נידו את רבי אליעזר עד יומו האחרון. (סנהדרין) ביומו האחרון של תלמידיו באו אליו אמר רבי אלעזר בן עזריה שהוא מסופק אם ימותו מיתה רגילה.. ורבי עקיבא מת אחרון. לכאורה הייתה מחלוקת לגיטימית שם של רבי אלעזר בן עזריה אל היה שם קפידה עליו זאת אומרת למרות המחלוקת האמיתית בסוף נידו אותו אז הוא לא לימד תורה... אז הייתה קפידה שהיא כדת וכדין בסוף נגבה מחיר של אובדן תורה מישראל. רשי מסביר שזה לא אישי אלא הקפידה היא אובדן תורה מישראל. 3)נחזור למהרל- "ועל זה אמר "בי תבין את אשר לפניך" פשוטו של מקרא תתבונן מי עומד לפניך תיזהר, להתבונן אז לפעמים כן להתקרב וכן לא יש כאן לחלק. לפעמים כן קרוב ולפעמים לא 4)גם אם אתה רוצה ללמוד "בעל נפש אתה" עדיין תיזהר למרות שאתה יותר ללמוד ולהעמיק תיזהר. 3)כעת המהרל חוזר להסביר את היסוד של המים המתוקים של הבאר איך חזל- לומדים את העניין. הם לומדים עיקרון מהפסוק נותנים לו ביטוי רוחני מעשי הנהגתי. זאת אומרת שחזל קוראים לזה "פשטה דקרא" כיוון שהעיקרון שחזל דיברו עליו כיוונו עליו לגבי היחס לתלמיד חכם יותר חזק ממה שכתוב בצורה שטחית בפסוק לגבי התקרבות למושל. זא העיקרון לגבי תלמיד חכם זה יותר ברור יותר שייך כאן. זה יותר נוגע לחיים. זה מה שלומד מכאן המהרל. 5) מימרא הבאה בבא בתרא- "על בואו המושלים חשבון" אסור לעם ישראל לכבוש את מואב אלא שימון מואב טיהרו בסיחון כי שסיחון הרד אותם נוכל לכבוש את המקום הזה ויזל לוקחים את הדרשה הזו למקום אחר לגמרי של שליטה ביצר הרע.

המשך סיכום שיעור - באר שלישי שיעור שלישי-המשך סיכום- לכאורה אין שום קשר בין פשט לדרש. זה נראה "זר מאוד.." מה זה סילון? שיחה נאה לכאורה מאוד מוזר .. אלא מסביר המהרל- חזל לומדים פסוק לומדים עיקרון ממנו וחזל חושפים את התורה שבכתב. נגיד במדרש רבה מביאים פסוק ואז "הדא הוא דכתיב ..." אלא שאין דבר שלא רמוז בתורה היסוד הרוחני של הנביא יש לו ביסוס בתורה "אין נביאי רשאי לחדש" לכן כל 19 ספרים מעבר ל5 חומשי תורה זה התפרטות של הנבואה של משה רבינו הסתעפות שלה .. ולכן זה שיטת חזל- הכל בתורה אך צריך לחשוף ואחרי שאני מצאתי עוגן מהתורה לרעיון. הרוחני לקשר הרוחני אז אחרי מציאת הקשר חזל- ממשיכים עם הקשר מהפסוק למרות שזה נראה רחוק. "ודבר זה הוא יסוד מוסר מאוד"