הלכות נידה - סימן קצח, סעיפים א-ו

דין הטבילה וחציצה פותח את סימן קצ"ח בשולחן ערוך יורה דעה, ובו החובה שתטבול האשה את כל גופה בבת אחת, בלי שום דבר חוצץ. מקור הדין בספרא על הפסוק "ורחץ בשרו במים וטהר", שנלמד בהיקש לביאת השמש: כשם שהשמש שוקעת כולה, כך צריך כל הגוף להיות בתוך המים כאחד. מכאן שאי אפשר לטבול בשני שלבים ולחזור ולהטביל רק את המקום שהייתה בו חציצה. בכך שונה הטבילה מהכשר כלים, שאפשר לעשותו בשתי פעמים, וגם טבילת כלים צריכה להיות כולה בבת אחת. בהקדמה כללית נבארת סוגיית הגמרא בנידה ס"ז ע"ב בדברי רבי יצחק: מדאורייתא חוצץ רק רובו המקפיד עליו, חכמים גזרו על רובו שאינו מקפיד ועל מיעוטו המקפיד, ומיעוטו שאינו מקפיד מותר, שאין גוזרים גזירה לגזירה. עוד נידונה מחלוקת רש"י, המצמצם את הכלל לשיער בלבד, ותוספות ורוב הראשונים, הסוברים שהוא נוהג גם בגוף. לבסוף מתברר לפי דברי רש"י בסוכה היסוד העקרוני: דבר שאינו מקפיד עליו נטפל לגוף ונחשב כחלק מבשרו, ואילו במיעוטו המקפיד הטבילה כשרה מתורה משום שמגע המים ברוב הגוף מספיק, והבנה זו היא המפתח לפרטי דיני חציצה הלכה למעשה.