הלכות שבת - סימן שכח, סעיפים כח-לג

סוגיית המפיס מורסה בשבת, המובאת בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכח סעיף כח, מבוססת על דברי שמואל בגמרא בשבת (קז ע"א). שמואל קבע ש"כל פטורי דשבת פטור אבל אסור" חוץ משלושה, ואחד מהם הוא המפיס מורסה להוציא ממנה ליחה, שפטור ומותר, ואילו המפיס מורסה כדי לעשות לה פה חייב. נחלקו הראשונים ביסוד החיוב: לדעת רש"י זו מלאכת בונה, כי לשיטתו שייך בניין בגוף האדם, כפי שלמדו חז"ל חיוב בגודלת מהפסוק "ויבן ה' אלוקים את הצלע". לעומתו הרמב"ם מחייב משום מכה בפטיש, "שכך מלאכת הרופאים", כי לשיטתו אין בניין בגוף האדם, והדרשה על הגודלת היא אסמכתא בלבד והאיסור שם מדרבנן. הכסף משנה והגהות רבי משה הכהן על הרמב"ם תמהו איזה גמר מלאכה יש בפתיחת פה למורסה. לכך מובא חידושו היסודי של האבן האזל, שמלאכת מכה בפטיש כוללת שני עניינים: גמר מלאכה, וגם מעשה אומן חשוב שאינו נכלל בשאר המלאכות, והכול בכלל "מלאכת מחשבת". מכאן עולה גדר מדויק ובעל משמעות למעשה בהלכות רפואה בשבת: לא כל פעולה של רופא או אחות, כמו החדרת עירוי לווריד, נחשבת מכה בפטיש, אלא רק מעשה אומנות שיש בו תיקון ממשי בגוף האדם.