הקדמה - מערכת הרביה האנושית

ידיעת מבנה מערכת הרבייה האנושית ומנגנוניה הפיזיולוגיים מהווה תשתית הכרחית לפסיקת הלכה צרופה בחלקי 'אבן העזר' ו'יורה דעה', ובפרט בסוגיות פריה ורביה, אישות ודיני נידה וכתמים. ביאור זה נשען על קביעתו המפורסמת של הגר"א מווילנא (המופיעה בהקדמת 'פאת השולחן'), כי כל שחסר בידיעת שאר החוכמות חסר שבע ידות בחוכמת התורה; שכן מורה ההוראה הוא הכתובת הראשונה לשאלות חמורות בטהרת הבית והפוריות, ובלא הבנה מדעית בסיסית אין בידו לדון במקורות, לרדת לשורש המציאות או להפנות לטיפול רפואי מושכל.

הסוגיה מוארת החל מהתלות של מערכות הגוף במוח האדם – מבלוטת ההיפותלמוס ויותרת המוח (היפופיזה) – מציאות המעניקה רובד ביולוגי מוחשי למאמר תורת החסידות על כך ש"הבן כלול במוח האב". הדיון מעמיק בפעולת ההורמונים המרכזיים, בין הטסטוסטרון הגברי האחראי על תהליכי ההתבגרות בגיל שלוש-עשרה לבין הפרוגסטרון הנשי ומנגנון הביוץ, לצד יסודות המבנה התאי והמטען התורשתי כ"ספרייה" המנהלת את הבריאה כולה. בירור מדעי-הלכתי זה מניח את היסודות העיוניים להבנת סימני בגרות, מראות דמים וקשיי פריון – כקרקע הכרחית לבירורי ההלכה המעשיים שיובאו בהמשך הסדרה.