הלכות שבת - סימן שכח, סעיפים כא-כז (המשך)

דיני טיפול בפצע בשבת על ידי תפירה, הדבקה בדבק רפואי או "פלסטר פרפר", שנלמדים ממלאכת תופר ותולדתה מדבק, כמבואר בשולחן ערוך סימן ש"מ. לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יש בכל אלו חשש איסור תורה, ולכן אסר אותם גם במקום כבוד הבריות, כגון פצע במצח. שיטת הגרש"ז אויערבך זצ"ל מובאת מתוך ספר "נשמת אברהם" (סימן ש"מ). אף שתפירת גוף האדם שונה מתפירת בגד, שהרי הגוף מאחה את הפצע מעצמו, הוא מדמה זאת להשקיה, שהיא תולדת זורע אף שהצמח שואב את המים בעצמו. לכן בתפירה בחוט ומחט הוא חושש לאיסור דאורייתא, אך בהדבקה ובפלסטר פרפר אין לדעתו איסור תורה, ויש להקל בהם במקום כבוד הבריות, והנפקא מינה היא לפצעים ארוכים שהדבק אינו מספיק להם. מנגד, בעל "ציץ אליעזר" דוחה את הדימוי: זורע ואופה הן מלאכות שכולן נעשות בגרמא, ואין ללמוד מהן למלאכת תופר, שמהותה מעשה ישיר של האדם. לבסוף מתחיל הבירור אם תפירת פצע נחשבת תפירה של קיימא או תפירה לשעה, ומה ההשלכות לכך למעשה.