הלכות שבת - סימן שכא, סעיפים ט-יג

דין הטחינה בשבת נידון לאור דברי השולחן ערוך בסימן שכא, המתיר לחתוך בשר מבושל או סילקא דק דק בסכין. בתחילה מובא חידושו הגדול של תרומת הדשן, שאין איסור טחינה אלא בגידולי קרקע. לכן מותר לחתוך בשר מבושל לחתיכות דקות מאוד, ואפילו עבור זקן או חולה שאינו יכול לאכול אותו בלי כך, שהרי הבשר כבר ראוי לאכילה לרוב בני האדם, והחיתוך אינו יוצר כאן דבר חדש אלא משנה את צורתו בלבד. על יסוד זה חולק השלטי גיבורים, שמביא ראיה מדברי התוספות והר"ן, הרואים בחליבה איסור תורה משום מפרק ומחשיבים בהמה כגידולי קרקע, ומדברי רש"י בדף עד ע"ב על "שבע מלאכות" בתנור, שם פירש טוחן כטחינת רגבי האדמה. השיעור בוחן מדוע ראשונים אלו לא הובאו בבית יוסף, כיצד פסק השולחן ערוך כתרומת הדשן והמגן אברהם ציין את חולקו, והאם גם השלטי גיבורים יתיר במקרה זה משום שהבשר כבר נחשב אוכל. בהמשך מובאת קושיית האגלי טל: כיצד מביא השולחן ערוך את דברי תרומת הדשן ומיד אחריהם את תשובת הריב"ש, האוסר לגרד גבינה במורג חרוץ, אף שגבינה אינה מגידולי קרקע, ומתברר אם האיסור נובע מהגבינה עצמה או מהשימוש בכלי המיוחד לטחינה, כהקדמה לדיון בסעיף יב על המחלוקת באילו אופנים מותר לחתוך דק דק.