הלכות שבת - סימן שח, סעיפים ה-ח

מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כשמניחים עליו ככר או תינוק? לפי שולחן ערוך אורח חיים סימן שח, סעיף ה', "יש מתירים". השאלה נלמדת מסוגיית הגמרא במסכת שבת (קכג) במדוכה: כשיש בה שום מותר לטלטלה אפילו מחמה לצל, וכשאין בה שום מותר לטלטלה רק לצורך גופה ומקומה. מכאן למד הראבי"ה, המובא בתשובות הרא"ש, שכל כלי שמלאכתו לאיסור נעשה מותר בטלטול כשמונח עליו דבר הראוי לטלטול. על הקושיה מהגמרא בשבת (קמב), שלפיה ככר או תינוק מועילים רק למת, מובא בשם הרמב"ן ההבדל שבין מת, שיצא מתורת כלי, לבין כלי, שראוי מלכתחילה לטלטול לצורך גופו ומקומו. הרשב"א בחידושיו ובתשובה, המובא בתשובות הרא"ש בשם "יש אומרים", חולק: השום אינו סתם חפץ המונח על המדוכה, אלא הדבר שהמדוכה מיוחדת לו, ולכן בשעה שהיא משמשת אותו היא נחשבת כלי שמלאכתו להיתר. לדבריו אותו דין בקדרה מלאה תבשיל, אבל הנחת ככר או תינוק על כלי שמלאכתו לאיסור אינה מתירה את טלטולו מחמה לצל. בהמשך מתבררת הגדרת כלי שיש לו שני שימושים, שלפי הרשב"א נקבעת לפי רוב תשמישו. על כך נחלקו המשנה ברורה והפרי מגדים, וגם הביאור הלכה בסעיף ג' דן בזה. לבסוף מובא שהשולחן ערוך פסק כדעת הרא"ש בלשון "יש מי שאומר", כך שלכל הפחות אפשר לסמוך עליה, ואילו הט"ז חולק עליו.