ההיתר להזמין גוי לסעודה בשבת ולתת מזונות לפניו, כמבואר בשולחן ערוך סימן שכה סעיף א, נלמד מסוגיית הגמרא במסכת ביצה. שם נאסר להזמין גוי ביום טוב שמא ירבה בבישול בשבילו, שהרי נאמר "הוא לבדו יעשה לכם", לכם ולא לגויים. בשבת, שבה הבישול אסור ממילא, אין חשש כזה. תוספות במסכת שבת (דף יט) מקשים מדוע אין בזה איסור טרחה, כשם שאסור לטרוח בשבת עבור בהמה שאין מזונותיה עליו. הם מיישבים על פי הגמרא בגיטין (דף סא), שמפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, ולכן טרחה זו נחשבת טרחה של מצווה. מכאן עוברת הסוגיה לשאלה מעשית: האם מותר לבתי מלון לארח גויים בשבת? הגרש"ז אויערבך מפקפק בהיתר, שכן לדעתו דרכי שלום נוגעים רק למי שצריך את עזרתנו או מבקש אותה, בעוד שהמנחת יצחק נוקט בפשטות שמותר, ומבאר שגדרי דרכי שלום ואיבה רחבים יותר במציאות של ימינו, בדומה לדין ריפוי גויים בשבת. בהמשך נידונה מחלוקת בית שמאי ובית הלל במסכת שבת (דפים יח-יט) בעניין נתינת מזונות וחפצים לגוי, כהקדמה להמשך דברי השולחן ערוך בסעיפים הבאים.
התגובות פתוחות למשתמשים רשומים בלבד.
הרישום לאתר הוא בחינם ומאפשר לך להגיב על שיעורים ולשמור את התקדמות הלמידה שלך.
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!