תבשיל שהתחיל להישרף על הכירה בשבת בבוקר נידון בשולחן ערוך, סימן רנ"ג סעיף ג'. על פי ההגהות מרדכי מותר ליטול את הקדירה, להניח קדירה ריקנית הפוכה על הכירה ולהעמיד עליה את התבשיל. בכך נעשית הכירה כגרופה וקטומה, ובלבד שיישמרו תנאי החזרה, ובראשם שלא יניח את הקדירה על הקרקע בינתיים. המגן אברהם מקשה שדברי מרן כאן סותרים לכאורה את פסקו בסימן שי"ח סעיף ח'. שם הובאו בשם רבינו ירוחם שתי דעות בהנחה על גבי קדירה שעל האש, ונראה שמרן פסק כהרשב"א שאין בזה דרך בישול ומותר לכתחילה. הפרי מגדים מיישב שקדירה ריקנית בטלה לכירה ודינה ככיסוי בלבד, ולכן הנחה עליה נאסרת כנתינה לכתחילה, ואילו קדירה מלאה היא דבר בפני עצמו. על כך מעיר רבי שלום שרעבי (הרש"ש) שאם מדובר בגזירה משום מחזי כמבשל, אין הבדל בין מלאה לריקנית, שהרי בשתיהן ניכר לעין שאין זו דרך בישול. לעומתם מחלק המגן אברהם בין דבר יבש לדבר לח, ומבאר שבלח יש להחמיר יותר מחשש שמא יחזירנו גם כשנצטנן לגמרי, ונבחנת גם דעתו העצמית של המגן אברהם בשאלה.
התגובות פתוחות למשתמשים רשומים בלבד.
הרישום לאתר הוא בחינם ומאפשר לך להגיב על שיעורים ולשמור את התקדמות הלמידה שלך.
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!