הלכות שבת - סימן רנד, סעיפים ז-ט

דין רדיית הפת בשבת בתנורים שבימינו מתברר לאור דברי רבנו ירוחם, שהביאם השולחן ערוך בסימן רנד סעיף ז. בתנורים של פעם הודבק הבצק לדופן התנור, ולכן הייתה בהוצאתו בעיה של רדייה. בתנורים שלנו הפת מונחת על קרקעית התנור, ולכן מותר לשלוף אותה בסכין אפילו יותר ממזון שלוש סעודות. עם זאת, הוצאה ברחת (פאלה), שהיא הדרך הרגילה בחול, נשארה אסורה משום עובדין דחול. דין זה מתאים לשיטת מרן בסעיף ה, שפסק כהר"ן שאיסור רדייה הוא משום עובדין דחול ולא משום שבות, ולכן הגדרתו משתנה לפי המציאות והמנהג בכל דור. בהמשך מתבררת מחלוקת בין המגן אברהם, שהעמיד את הדין דווקא כשהפת הוכנסה בהיתר, לבין הביאור הלכה, הטוען שגם כשהוכנסה באיסור מותר להוציא הכול: הבעיה היחידה שנשארת היא השהייה, והיא אוסרת רק ליהנות מיותר משלוש סעודות ולא להוציא מהתנור, ואת דברי המגן אברהם הוא מסביר כהערה למדנית המבוססת על שיטת רבנו ירוחם כרבנו משה כהן, שגם כשהשהה בהיתר נשארת מגבלת שלוש הסעודות.