דיני נקב בחבית בשבת (שולחן ערוך אורח חיים, סימן שי"ד, סעיפים ב'-ה') נידונים כאן לאור הגדרות מלאכת בונה וסותר ומלאכת מכה בפטיש. בסעיף ב' מתבארת הסוגיא בשבת (דף קמ"ו ע"ב), המבחינה בין נקב שנסתם למעלה מן השמרים לבין נקב שנסתם כנגד השמרים. הסתימה העליונה אינה מעולה, ולכן פתיחתה היא פתיחת נקב ישן ומותרת. הסתימה התחתונה, שכל כובד היין נשען עליה, נעשית סתימה מעולה וחוזרת להיות כגוף החבית, ולכן הנוקב אותה כנוקב נקב חדש. מכאן נלמד היתר המרדכי לנקוב נקב ישן אפילו במקדח, שכן הסתימה אינה אלא כעין פקק, ומזה מסיק המשנה ברורה שמותר להוציא פקק מברז בכלי המיוחד לכך. לעומת זאת, הכל בו מחלק בין חבית של חרס לחבית של עץ, שבה רגילים לסתום סתימה מעולה. הגר"א מביא לשיטתו סמך מדברי רש"י בעניין מגופת החבית ש"עומדת לינטל", ומתברר אם ה"יש אומרים" בשולחן ערוך הוא סייג להלכה, כהבנת הפרי מגדים והחיי אדם, או שיטה חולקת, כדעת האליה רבה ורוב האחרונים. עוד נידונים דין הגהות מיימוניות על ברזא שנתקעה בחבית, שמותר לדוחפה פנימה בברזא אחרת כפתיחת נקב ישן, ומחלוקת רב ושמואל בנתינת קנה חלול בחבית במקרה של "חתכה ולא התקינה", על פי פירוש רש"י ושיטת הרמב"ם.
התגובות פתוחות למשתמשים רשומים בלבד.
הרישום לאתר הוא בחינם ומאפשר לך להגיב על שיעורים ולשמור את התקדמות הלמידה שלך.
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!