הלכות נידה - סימן קפז, סעיפים א-ג

דין אישה הרואה דם מחמת תשמיש, בסימן קפז בשולחן ערוך יורה דעה, נלמד מן הסוגיה במסכת נדה (דף סה ע"ב – סו ע"א). לפי הסוגיה, אישה שראתה דם בשעת תשמיש משמשת עם בעלה ראשון שני ושלישי. אם ראתה שלוש פעמים היא מתגרשת ונישאת לשני, וכך גם לשלישי, ומכאן והלאה אסורה עד שתעשה בדיקה. השאלה העיונית היא על דעת מי נאמרה הסוגיה, שמצריכה שלוש פעמים גם במספר הראיות וגם במספר הבעלים. הרי נחלקו רבי ורבן שמעון בן גמליאל אם חזקה נקבעת בפעמיים או בשלוש. התוספות (בדף סו, בהפניה לדבריהם בדף סג ע"ב) מבארים שמדובר בווסת הגוף, שהוא "וסת גרוע" ולא חזקה גמורה, ולכן גם רבי מודה שצריך בו שלוש פעמים. לעומתם, מדברי הר"ן ועוד ראשונים עולה שדין הרואה מחמת תשמיש הוא וסת התלוי במעשה, כמו וסת הקפיצות. לדבריהם הסוגיה הולכת כרבן שמעון בן גמליאל, כפי שנפסק במסכת יבמות שהלכה כמותו בווסתות, ובטעם הדבר מבארים הרמב"ן והרשב"א שווסתות מדרבנן. מכאן עולה נפקא מינה יסודית: האם הבא על אישה שראתה מחמת תשמיש שלוש פעמים עובר על איסור תורה או רק על איסור דרבנן. בעניין זה מובאת שיטת הנודע ביהודה בתשובה סימן מג, הקובע בבירור שהאיסור מדרבנן בלבד, כדין שאר הווסתות.